אשר נ' שיש מזרחי עבודות איכות בע"מ

פסק דין

1.התביעה שלפני עניינה ביטול עסקה ופיצויים עפ"י חוק הגנת הצרכן תשמ"א – 1981, בשל אספקת מוצר שאיננו תואם את הזמנה.

2.טענות הצדדים:

א.בכתב התביעה טען התובע שביום 5.9.11 רכש מהנתבעת שיש למטבח ולאי במטבח, מדגם סלסטון הספרדי, תמורת סך של 12,800 ₪. במהלך ביצוע העסקה העביר לנתבעת תרשים של המטבח ועובי השיש הנדרש: 2 ס"מ. נציגת המכירות טענה בפניו כי העובי הסטנדרטי הינו 2 ס"מ ואין צורך לציין זאת בחוזה, אך התובע עמד על כך ובהתאם נרשם בהזמנה עובי שיש 2 ס"מ. התובע טען שנדרש לשלם את מלוא המחיר במועד ביצוע ההזמנה, וכך עשה.

ביום 2.10.11 הותקן השיש בביתו והתחוור לו כי עובי השיש הינו 1 ס"מ ולא 2 ס"מ כפי שסוכם. למחרת, התקשר לנציגת המכירות וטען בפניה בדבר חוסר ההתאמה. הנציגה טענה שתברר הנושא ותחזור אליו אך לא חזרה. התובע התקשר שוב ושוב עד שלבסוף נענה כי המנהל יחזור אליו עם תשובה. לאחר מספר ימים, התקשר המנהל לתובע והסביר לו שאין בארץ שיש מדגם סלסטון בעובי 2 ס"מ והציע שיש מסוג אחר או להמתין חודש עד הגעת שיש מסוג סלסטון בעובי הנדרש לארץ. התובע ביקש להמתין חודש ולקבל דגם סלסטון. לאחר חודש שוב התקשר התובע למנהל ואז ענה לו המנהל כי עד היום לא השיב למכתב מיום 25.1.12 שנשלח אליו מ"שיש שמעוני" בו מפורטות שתי האופציות שהעמיד בפניו המנהל. התובע הבהיר למנהל כי לא קיבל כל מכתב "משיש שמעוני", אשר אינם מוכרים לו כלל, וכי כבר לפני חודש סוכם שימתין חודש לקבלת השיש מדגם סלסטון בעובי 2 ס"מ.

ביום 5.2.12 שלח התובע מכתב לנתבעת בו ציין כי בשיחות קודמות הוסכם כי ימתין חודש לקבלת הדגם מחו"ל אך עד היום, ועל אף שחלפו חמישה חודשים, טרם התקבל השיש.

ב.הנתבעת טענה שבעת ביצוע ההזמנה ביקש הלקוח שיש מדגם הקיים בעובי 2 ס"מ. במהלך ביצוע ההזמנה, מאחר והתחוור כי התובע זקוק ללוחות גדולים מהרגיל, ללא חיבורים, הוצעה לו חלופה משיש מדגם סלסטון המיובא מספרד, הקיים בארץ בעובי 13 מ"מ בלבד. החומר שהוצע, ללא שינוי במחיר, עומד בכל הקריטריונים של החומר בעובי של 2 ס"מ. ללקוח הוסבר כי מדובר בחומר בעובי שונה אך הדבר אין שוני מאחר וקיים עיבוי לשיש. הלקוח הסכים וההזמנה בוצעה. בעת ביצוע ההזמנה דרש הלקוח מנציגת המכירות שתירשם הערה לפיה עובי השיש הינו 2 ס"מ, "כטעות סופר" נרשמה בקשתו.

הנתבעת טענה כי העבודה בוצעה במהירות והשיש הותקן בבית התובע. לאחר תקופה התקשר התובע וטען כי שיקרו לו והתנהג בצורה בוטה ולא נעימה. מנהל הנתבעת הגיע לביתו של התובע לבדיקת טענותיו וראה כי השיש והמטבח תקין. המנהל הפנה את טענות התובע בדבר עובי השיש ליבואן וזה הציע לתובע להמתין להגעת הדגם מחו"ל או לבחור דגם אחר והחלפת המשטחים ובהתאם נשלח מכתב לתובע. התובע לא חזר למנהל עם תשובה אלא לאחר זמן רב ובהתאם המנהל פעל להזמנת הדגם מחו"ל. הנתבעת טענה כי על אף שלא הסכימה עם טענות התובע הרי שלפנים משורת הדין הסכימה להחליף את הדגם אך היה צורך להמתין להגעת הדגם מחו"ל. ביום 6.6.13 נערכה פגישה בין מנהל הנתבעת לנציג היבואן שהודיע שהשיש הגיע לארץ. מנהל הנתבעת התקשר לתובע בנוכחות נציג היבואן והודיע לו כי שהשיש הגיע לארץ וניתן לפרק ולהרכיב לו את הדגם המבוקש על ידו. בתשובה גידף התובע את מנהל הנתבעת וענה לו כי יפגשו בבית המשפט. הנתבעת טענה שכל פניותיו של התובע נענו וקיבלו התייחסות והיא אף לקחה אחריות והסכימה להחליף השיש.

3.דיון והכרעה:

לאחר ששקלתי את כתבי הטענות ועדויות הצדדים נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה. ואבאר.

4.חוסר התאמה -

חוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן") מחייב את היצרן לתת אחריות ושירות לאחר המכירה.

סעיף 11 לחוק המכר תשכ"ח- 1968 (להלן: "חוק המכר"), קובע כי המוכר לא קיים את חיוביו אם מסר נכס שונה מהמוסכם.

במקרה דנן, לאחר עיון בחומר הראיות הגעתי לכלל מסקנה כי הוכח שהתובע הזמין שיש דגם סלסטון עובי 2 ס"מ.

ראשית, עדות התובע היתה מהימנה ועקבית. התובע טען כי הדגיש את עובי השיש בפני נציגת המכירות. התובע הודה כי תחילה ביקש שיש מדגם קיסר אך הוצע לו שיש מדגם סלטון גם הוא בעובי 2 ס"מ ומעולם לא דובר אתו על עובי שונה. בפועל סופק לו עובי שיש שונה מזה שהוזמן על ידו, דבר שגרם לכך שנוצר רווח והשיש מתנדנד באופן מסוכן.

יתרה מזו. עובי השיש צוין הן על גבי התרשים שהגיש התובע לנתבעת לצורך ביצוע השיש, והן על גבי טופס ההזמנה, כאשר התובע טען שעמד על כך שהעובי של 2 ס"מ ירשם במפורש.

גם עדותו חברו של התובע, שהיה נוכח במעמד ההזמנה, היתה מהימנה עליי והוא הסביר כי הוא זה ששם את הדגש על עובי 2 ס"מ שיש, מאחר והיתה לו התנסות אישית, לפיה סופק לו בעבר שיש בעובי לא מתאים, דבר שגרם לזווית עקומה ולשיש המרקד באופן מסוכן.

מנגד טענת הנתבעת לפיה הוזמן לתובע שיש דגם סלסטון עובי 13 מ"מ, נותרה בעלמא והיא סותרת את האמור בטופס ההזמנה עצמו. ואין די בכך שלטענת הנתבעת קיים עיבוי לשיש. בנוסף, לא מצאתי ממש בטענת הנתבעת לפיה הרישום הינו תוצאה של "טעות סופר". ראשית, נציג הנתבעת הודה בפניי כי התובע ביקש מנציגת המכירות להוסיף עובי שיש 2 ס"מ אך היא טעתה כשהסכימה לכך מהטעם שלטענתו דגם סלסטון מצוי בארץ בעובי 13 מ"מ וזה השיש שהוצע לתובע ונציגת המכירות התבלבלה עם שיש מדגם קיסר המגיע בעובי 2 ס"מ. ברם, טענה זו לא הוכחה וגם במידה והיתה מתקבלת הרי שמעת שהסכימה נציגת המכירות לרשום דגם סלסטון עובי 2 ס"מ, לא היה על התובע לדעת כי נציגת המכירות טעתה. שנית, נציגת המכירות לא הובאה להעיד בפניי ובהקשר זה חלה הפסיקה לפיה הימנעות מהבאת עד רלוונטי תתפרש לרעת הצד שנמנע מלהביאו (ע"א 27/91 קבלו נ' ק. שמעון, עבודות מתכת בע"מ ואח', פ"ד מ"ט (1) 450, 457 (1995)).

לפיכך, מצאתי שנוצרה אי התאמה בין עובי השיש שהוזמן לעובי השיש שסופק בפועל.

יתרה מזו, סעיף 16 לחוק המכר קובע כי מקום שבו "היתה אי ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן לקונה , זכאי הקונה להסתמך עליה...".